דחיינות משמעה לדחות את העשייה של משהו שאנו רוצים לעשות למועד מאוחר יותר, לרוב לא ידוע. 

הרצון לדחות עשייה מסוימת נובע בהרבה מקרים מדמיון שלא יהיה נעים לעשות את זה כעת, שהדבר ייקח זמן רב לעשותו, שזה יהיה סבל לעשות זאת עכשיו, שתהיה תחושת אי נוחות או כל דימוי שלילי אחר.

באותו זמן יש תחושה או דמיון של משהו אחר שיגרום לנו הנאה, מנוחה או כיף ואז אותו אנחנו עושים בפועל. זאת תחושה ודמיון מאד מהירים שעוברים בנו.

בדרך כלל מדובר על פעולה שלא נדרשת לה אנרגיה מיוחדת, משהו שאנו עושים אותו בזרימה הטבעית של החיים. אופציה שנתפסת מהנה יותר ודורשת מאיתנו פחות. משהו שקל לנו לעשות כחלק מההתרחשות או הנטייה שלנו באותו הרגע.

אם נגיד לעצמנו "אני רוצה לעשות את שיחת הטלפון הזו עכשיו" ובמקביל ירוץ בתוכנו דמיון שזה יהיה סבל, בדרך כלל הדמיון ינצח את המחשבה ולא נקיים את השיחה. איננו רוצים לסבול, אז גם אם מה שדמיינו קצת מוקצן ולא באמת מה שיקרה בשיחה עצמה, הדמיון השפיע.

אחד הכלים לעשייה ולשיפור ניהול הזמן שלנו הוא לזהות את הדימויים המהירים שעוברים בתוכנו ולעצב את הדמיון הקשור לפעולה שאליה אנו ניגשים. בדוגמה זו למשל אפשר לזהות שדמיינו משהו מכביד על השיחה ולהשיל מהדמיון את המיותר. לדמיין את השיחה קלילה ונעימה ואכן היא תהא כזאת או יותר דומה לכזאת כאשר שיחת הטלפון תתרחש.

המפתח הוא ללמוד לזהות את הדמיונות המהירים שעוברים בנו כאשר אנו ניגשים לעשות משהו או אפילו רק חושבים על עשייה מסוימת. לאחר מכן אנו יכולים להתמקד בעשיה שאנו רוצים לעשות ולראות אותה קלה יותר לביצוע מאשר מה שהמיינד מציג לנו.